מגדלי סופר אלעד בע"מ ואח' נ' סלמן

החלטה

1.לפני בקשה למימוש הערבות הבנקאית אשר הפקידה המשיבה (להלן: "מגדלי סופר") במסגרת בקשה להטלת עיקולים זמניים על נכסי המבקשת.

הבקשה הוגשה בהתאם לתקנות 364 ו- 371 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 (להלן:"תקסד"א") .

2.ביום 23/7/12 נתנה כב' השופטת ד"ר אבניאלי פסק דין בתביעה אשר הגישה מגדלי סופר נגד זכריה סלמן ז"ל (להלן: "המנוח"), אשר הגב' פיפין זכריה היא אלמנתו ויורשתו הבלעדית ובאה בנעליו. (להלן: "הנתבעת" או "המבקשת") ובתביעה שכנגד אשר הוגשה על ידי הנתבעת נגד מגדלי סופר.

נקבע בפסק הדין, כי התביעה הראשית אשר הוגשה על ידי מגדלי סופר מתקבלת בחלקה באופן שבו יש לפסוק לטובתה סך 496,075 ₪ ואילו התביעה שכנגד אשר הוגשה על ידי הנתבעת נגד מגדלי סופר התקבלה באופן שבו חויבה מגדלי סופר לשלם סכום של 272,800 דולר בתוספת הפרשי שער הדולר מיום הגשת התביעה שכנגד ביום 6/3/06 וכן הפרשי הצמדה וריבית מאותו מועד ועד התשלום בפועל.

בסופו של פסק הדין נקבע, כי תביעתה של מגדלי סופר "נבלעת" בסכום הפיצוי שנפסק לטובת הנתבעת בתביעה שכנגד.

בשים לב לכך, שחלק מעתירות התובעת והנתבעת שכנגד לא התקבלו, לא נפסקו הוצאות ושכר טרחה ונקבע כי כל צד ישא בהוצאותיו ובשכר טרחת עורכי דינו.

3.בבקשה שלפני טוענת הנתבעת, כי לבקשת מגדלי סופר הוטלו עיקולים זמניים בגין סכום תביעה שעמד על 9,000,000 ₪, על נכסי נדל"ן רבים – שתי דירות בבניין ברחוב צירלסון, בית ברחוב נופך וחנות ברחוב יהודה המכבי.

נגרמו לנתבעת נזקים עצומים כתוצאה מהטלת עיקולים גורפים על הנכסים במשך תקופה ארוכה של שבע שנים:

פגיעה בחופש הקניין בכך שמנעו מהנתבעת לנהוג בנכסיה מנהג בעלים ובכלל זה היכולת לממש את הנכסים או לשעבדם לצורך קבלת מימון בנקאי לאין ספור מטרות.

העיקולים הוטלו ביום 12/12/05 שעה שהדירות היו מוכנות לאיכלוס לאחר מתן טופס 4 וברות השכרה / ו/או מכירה לצדדים שלישיים אך עמדו כ"אבן שאין לה הופכין" עד ליום 30/8/06 עת מונה כונס נכסים.

באותה תקופה (כתשעה חודשים) לא הניבו הדירות המעוקלות תמורה. שכר הדירה עבור דירה מספר 6 עמד על כ- 6,000 ₪ לחודש. שכר הדירה עבור דירה מספר 9 עמד על 8,000 ₪ לחודש וזאת ביחס לחודשי השכירות הראשוניים ועל כן ההפסד של דמי השכירות מעת הטלת העיקולים ועד מינוי כונס הנכסים הוא בסך של כ- 14,000 ₪ לחודש כפול תשעה חודשים, בסך 126,000 ₪ נכון לשנת 2007.

עוד נטען, כי בשל העיקולים נמנע מהנתבעת למשכן את זכויותיה, אם לצורך שיפוץ בית או לרכישת דירות חלופיות וצורפה חוות דעת רואה חשבון בקשר לכך.

הנתבעת מבקשת במסגרת ההליך שלפני לחלט את הערבות גם לצורך תשלום הוצאות משפט בסך כולל של 18,000 ₪ + מע"מ אשר נשאה בהם בעקבות נקיטתה בהליכים לביטול עיקולים.

4.ב"כ מגדלי סופר בתגובתו ביקש לדחות את הבקשה.

נטען בתגובה, בין היתר, כי הערבות ניתנה כעירבון ואין אפשרות לממש את העירבון כפי שהתבקש (להבדיל מערבות). עוד נטען כי המבקשת לא הוכיחה כי נגרמו לה נזקים כלשהם מהטלת העיקול הזמני המצדיקים מימוש העירבון:

א) נזקים בגין אובדן דמי שכירות- אינם תוצאה של העיקולים הזמניים. אם נגרם נזק של אובדן דמי שכירות הוא נובע מכך שהדירות לא נמסרו למבקשת במועד ולא בשל צווי העיקול. בימ"ש כבר פסק פיצוי בגין עילה זו של מסירת הדירות באיחור והמבקשת לא זכאית לפיצוי כפול בגין אותו ראש נזק.

ב) לא נגרם נזק כתוצאה מחוסר יכולת לממש או לעשות דיספוזיציות בנכסים.

ג) אין מקום לממש העירבון לצורך תשלום הוצאות משפטיות בגין העיקולים הזמניים:

העיקול הזמני היה בעיתו ובמקומו ומוצדק.